"ריקוד האהבה הקובני"

הרומבה הינו ריקוד זוגות רומנטי ולמעשה הכוונה לריקוד הבולרו,והינו למעשה הריקוד האיטי הלטיני היחיד במשפחת הריקודים הדרום אמריקאיים.
 


מקור השם:
השם רומבה הינו כללי ומכסה מגוון שמות (סון, דנאזון, גוואג'ירה, גואראצ'ה נאנינגו וכד'). השם ניתן לסגנון מוזיקה או ריקוד ממערב הודו. הפירוש המדויק של השם משתנה מאי לאי.


מקצב הריקוד : 
רומבה הינה במקצב של 4/4 פעימות  כאמור, ישנם מספר סגנונות רומבה, וכל סגנון נרקד בצורה שונה. ניתן לרקוד בריבוע (Box Step) או אחד מול השני (Side By Side). בכל מקרה חשוב להרגיש את בן\בת הזוג על מנת לבצע את הריקוד בצורה הטובה ביותר בשילוב תנועות אגן.


מקורות הרומבה:
לרומבה שני מקורות: הראשון ספרדי והשני אפריקאי. הריקוד התפתח בעיקר בקובה,  אך בין היתר גם במקומות נוספים כגון האיים הקאריביים ואמריקה הלטינית.


הרומבה הגיע לקובה ע"י העבדים מאפריקה אשר הובאו למדינה ע"י הספרדים במאה ה-16. במקורו, ריקוד הרומבה העממי מלא בתשוקה ונרקד במהירות כאשר ניתן בו דגש לתנועות אגן. הגברים רוקדים בחושניות בעוד והנשים נוקטות בגישה הגנתית כלפי הגברים. המוזיקה הנשמעת ברקע היא מהירה ומשקפת את התנועות הנמרצות של הרקדנים. בין היתר, במוזיקה של הריקוד משתמשים בכלי נגינה כגון: מרקס (תרמילים הממולאים בזרעים או בחצץ וכד'),קלאווה ותופים.
בתחילה, נאסר לרקוד את הרומבה בקובה בטענה שהינו ריקוד פראי מדי מכדי לרקוד אותו בציבור. לבסוף רפו ידיו של החוק, והריקוד החל להיות נפוץ יותר ויותר בקרב האוכלוסייה. בהמשך, בשנים 1920 - 1925, החזיר נשיא קובה את האיסור על הריקוד בטענה שהוא פוגע בסדר החברתי של קובה.
ברם, ריקוד הרומבה המשיך להתפתח למרות החקיקה בנושא, כיוון שהחוק נאכף בעיקר בקרב האוכלוסייה האמידה יותר, שגם ככה לא נהגה לרקוד ריקוד 'פראי' זה.


הסון והדנאזון :
בעבר, הסון (Son) היה הריקוד הפופולרי של מעמד הביניים של קובה. הסון הוא גירסה איטית ומעודנת יותר של הרומבה העממית. 
הדאנזון (Danzon), אותו רקדה אוכלוסיית קובה העשירה, איטי אף יותר מהסון. הצעדים בריקוד זה קטנים מאוד, הנשים מבצעות תנועות אגן מעודנות מאוד על ידי כיפוף ויישור הברכיים.
הרומבה הבינלאומית :
בטכניקה הדומה ביותר לריקוד הבולרו המקורי  הטכניקה התפתחה ולוטשה בעיקר ע "י וולטר לירד ((Walter Laird האנגלי, אשר שהה וחקר שנים ארוכות את הריקודים הלטיניים בדרום אמריקה. בשנות ה-50-60 הוא בעצמו היה אלוף העולם בריקודים לטיניים וכתב ספר ה טכניקה המוכר בהתאחדות הבינלאומית לריקודים סלוניים ולטיניים.
הרומבה נכללת ביו 5 הריקודים הלטיניים בתחרויות רשמיות.


הרומבה האמריקאית:
הרומבה האמריקאית - מקורה בסון. בשנת 1913, התבצעה פריצת הדרך בהפצת ריקוד הרומבה בארצות הברית והכנסתו לתודעה של האוכלוסיה האמריקאית. זאת בעיקר תודות ללו קווין וחואן סוייר (Lew Quinn,Joan Sawyer), שהיו בין הראשונים שהפיצו את הסגנון החדש. 10 שנים לאחר מכן, אמיל קולמן (Emil Coleman) הביא מספר מוזיקאים המתמחים ברומבה וזוג רקדני רומבה לניו יורק. ב-1925 בניטו קולדה (Benito Collada) פתח את ה"קלאב אל צ'ינו" בגרינוויץ' וגילה כי תושבי ניו יורק לא מכירים הריקוד.


בשנות ה-30 של מאה זו, אמריקה כבר הייתה מודעת למקצב הלטיני ולרומבה.
גרסה זו של הריקוד ידועה גם כרומבה של אולם הנשפים (Ballroom Rumba ) .
 
 ____________________________________________________________________

 

ריקוד האהבה הקובני