הסווינג

ההיסטוריה של הסווינג מתחילה בסביבות 1920 כאשר "הקהילה השחורה" בארה"ב רקדה לצלילי מוסיקת הג'אז של אותה תקופה וגילתה את הצרלסטון והבוגי ווגי.
מוסיקת הסווינג נחשפה ל"קהל הלבן" בערך ב- 1926 כאשר אולם הנשפים סבוי בניו -יורק פתח את דלתותיו .אולם סבוי היה סיפור הצלחה מדהים ומסחרר, תזמורות הג'אז הטובות ביותר של אותה תקופה ניגנו באולם והרקדנים הטובים ביותר נפגשו ומילאו את רחבת הריקודים הענקית של המועדון ערב ערב.

מאותה תקופה מוזיקת הסווינג תפסה תאוצה ושטפה את ארה"ב , להקות רקדנים נוצרו ונערכו תחרויות סווינג רבות.
בשנות ה- 30' וה- 40' נוצרו סרטים רבים בנושא ,דוגמת: A day at the race (1937) ,hellzapopin (1941) ואחרים.
בתחילה ריקוד הסווינג התקבל בקרירות אצל מורי הריקוד "הרשמיים" של אותה תקופה
ואפילו נשיא התאחדות המורים לריקוד טען ש"הסווינג לא יחזיק עד הקייץ הבא..."
כמובן שהמורים לא יכלו להתעלם מהתופעה לאורך זמן ואכן בתחילת שנות ה- 40' הוכנס
הריקוד שניקרא אז גם Jitterbug (ג'יטרבג) לרשימת הריקודים המוכרים. וזאת לאחר עידונו והתאמתו לחברה ה"לבנה".

לסווינג שמות רבים וזאת לאור מספר השפעות של נגנים ורקדנים בתקופות שונות.
שם נוסף לריקוד היינו הלינדי הופ, אשר הומצא לאחר "קפיצתו" מעבר לאוקיינוס האטלנטי של מקס לינדברג מיבשת אמריקה לאירופה (1923).
השם ג'יטברג (Jitterbug )ניתן לסווינג ע"י מנהל התזמורת של Cab Callaway עם החדרתו לשוק של להיט בשם Jitterbug.

במלחמת העולם השנייה חיילים אמריקאים הפיצו את הסווינג באירופה ובעיקר בצרפת ובאנגליה, שם הפך הריקוד ללהיט.
בגלגוליו השונים בין השנים 1920 - 1990 התפתח הסווינג בכל רחבי ארה"ב בסגנונות אזוריים שונים.

הסווינג הוא אחד הריקודים הכפיים ,המשחררים והמהנים ביותר.
לסווינג עצמו מס' רב של סגנונות מוסיקה וריקוד תלוי באיזו שנה מדובר ובאיזה אזור נרקד.
המכנה המשותף לסווינג הוא מקצב הג'אז המנוגן בד"כ ע"י תזמורות גדולות (Big bands ) כדוגמת בני גודמן, גלן מילר, ארטי שו ואחרים.
מהירות הנגינה(Tempo) יכולה להיות איטית מאוד (30 bpm) ועד מהירה מאוד (60 bpm) ,כמובן שגורם זה משפיע רבות על אופי וסגנון הצעדים בריקוד.
הייחודי לסגנון הסווינג הוא האחיזה "הכאילו" מרושלת , כאשר יד שמאל של הגבר אוחזת
ביד ימין של האישה בגובה המותניים במעין "מצב טיול" .האחיזה הנה עם התנגדות
וטונוס קל ועדין בין בני הזוג כדי לאפשר את הסיבובים הרבים והחלפת הכיוונים.

סגנונות הסווינג המוכרים ביותר:

Savoy Swing - המקורי, הנפוץ באזור ניו -יורק וייחודי בסגנונוהמהיר מאוד הקופצני וה"זרוק".
Lindy style - הסווינג הרך יותר.
West Coast swing - סגנון סווינג המדגיש מהירות רגליים, פופולרי במיוחד באזור קליפורניה.
East Coast swing - סווינג 6 פעימות, איטי יותר.
Jive - הסגנון הבינלאומי המודרני של הסווינג, אשר נרקד גם בתחרויות רשמיות בארה"ב ובכל העולם.